<h1>רבינו ירוחם נכ"א ח"ב</h1>
<h2>דף כג.</h2>
הנוטע לרבי' והנוטע ברשות הרבים והנכרי שנטע והגזלן שנטע והנטוע בספינה והעולה מאליו חייב בערלה כך פשוט במ' ערלה [פ"א מ"ב]. הנוטע לרבים, פירוש שנטעו ברשותו לצרך רבים, ובירושלמי מפ' שנוטע ברשות היחיד ואותו רשות הוא מהרבה בני אדם כגון בירושלם. והנוטע ברשות הרבים, פירוש שנטעו ברשות הרבים לצרך עצמו. והנטוע בספינה, מיירי שהיא של חרס אף על פי שאינה נקובה, כדאמרי' בירושלמי שהשרשי' מפעפעים דרך החרס ויונקין מהקרקע, ואם היא ספינה של עץ צריך נקיבה. והעולה מאליו, מפרש בירושלמי דוקא במקום יישוב אבל ביער אם אינו עושה כדי טפלה ליטפל בהן להביאן ליישוב, פטור מהערלה. ועוד בירושלמי אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה.
<h2>דף כה.</h2>
עצים של ערלה מותרים כמו ששנינו עצי ערלה מותרים קליפי הפרי אסורין כדאמרינ' את פריו את הטפל לפריו. וכלאים נמי אפשר להיות שיהיו העצים מותרי' כמו בזרוע ובא והוסיפו הפירות ולא הוסיפו הגפני' בא' ומאתים דפירות אסורין ולא זמורות. וכן מוכח בבתרא בזמורו' של ערלה, מההיא דאכלה ערלה הרי זו חזקה וכן בכמה דוכתי.
<h2>דף כו:</h2>
תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה, פירוש קליפי רמונים או אגוזים, כי עצי ערלה מותרין, או בקשין של כלאי הכרם, אפי' שהתנור חדש שלעולם לא הסיקוהו יוצן, כלומר יצננוהו (ואם כן) [ואח"כ] יסיקוהו בעצי התר ויאפו בו הפת, כי זה וזה גורם פי' שהתנור שהוסק מתחילה בעשייתו באיסור והעצים של התר עתה מותר, כל זה פשוט בפסחים, וזה וזה גורם מותר כדאמרינן בעבודה זרה [מ"ח ע"ב] זורעין תחתיה ירקות בימות הגשמים כמו שכתבתי בדין עבודה זרה. וכתבו התוס' שאסור לעשות לכתחילה זה וזה גורם כדמוכח בע"ז [שם] והכא מותר לצננו לכתחלה אף על פי שהוא זה וזה גורם, כיון שהגורם הגדול יהיו עצי ההתר כשיחזור להסיקו בעצי ההתר, ועוד כיון שהתנור אין לו תקנה בענין אחר, אבל מ"מ בעוד שהוא כך שהוחם בעצי איסור אסור לאפות בו אף על פי שהוא זה וזה גורם, כיון שהגורם הגדול הן העצים של איסור, לפי' יוצן ויוחם בעצי התר. ועוד פשוט בפסחים ואם אפה פת בתנור שהסיקוהו בקליפי ערלה ולא צננוהו הפת אסורה דיש שבח עצים בפת. וכתב רי"ף הילכך כוסות וקערות וצלוחיות שהסיקן בעצי ערלה אסורי' וקדרה נמי אסורה דקא מקבלא בישולא מקמי דניתו עצים דהתרא. ועוד פשוט (בזבחים) [בפסחים] ואם בשל פת ע"ג גחלים האסורים, אם הגחלים עוממות הפת מותרת שהרי הוא כמו אפר, ואם הגחלים לוחשות הפת אסורה. ואם הגחלים של חמץ בפסח כתבתי בדיני פסח ח"ה. וכן פסק הרא"ש בענין בשלה ע"ג גחלים. אבל לפי דברי רי"ף בשלה ע"ג גחלים הפת מותרת ואפילו בלוחשות, כי הא דאמרינן באפה בו את הפת שהפת אסורה מיירי באבוקה כנגדו כלומר שהעצים בעין כשאופה הפת, ולפירושו תנור ישן שהסיקוהו בעצי איסור ואין אבוקה כנגדו הפת מותרת. פי' ובשלה ע"ג גחלים דאמרינן הפת מותרת דוקא דיעבד אבל לכתחלה אסור לבשלה, ואף על פי שאפרן של אלו מותר לכתחלה, כיון שיש שם גחלת ונמצא שעצי איסור גורמין אפיית הפת, ואפילו גרף ונשאר בתנור גחלת אסור לכתחלה.
